חברת דואר ישראל בע"מ נ' שמש

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע שנטען כי בו היה מעורב רכב נוסף נהוג בידי הנתבע , .

על פי כתב התביעה התאונה אירעה ברחוב אב אבן בהרצלייה ממערב למזרח , רכבו של הנתבע הגיע משמלאו של נהג רכב התובעת, ופנה שמאלה לכיוון מזרח ברחוב אבא אבן, תוך אי ציות לתמרור "עצור" ופגע ברכב התובעת.

הנתבע מכחיש כל מעורבות באירוע התאונה וכל מגע עם רכב התובעת, וטוען בעדותו בפני בלהט כי עד התביעה מי שנהג ברכב התובעת, טפל עליו אירוע שאין לו בו כל חלק על מנת להוציא ממנו כספים שלא כדין .

בעדותו בפני העיד עד התביעה כי הוא נהג את רכב התובעת ממערב לכיוון מזרח ברחוב אבא אבן, הגיע לאחד הצמתים שברחוב, כשהוא נוהג את הרכב בנתיב השמאלי מבין שני נתיב נסיעה . ביציאה מאחד הצמתים הנוצרים מהתחברות רחוב אבא אבן עם רחוב יהושוע בן נון, משמאל, נוצר נתיב האצה שאורכו מספר עשרות מטרים. עד התביעה טוען כי הנתבע הגיע משמאלו, כאשר בפניו תמרור עצור, לא עצר בתמרור, נכנס לצומת,חצה שני נתיבי הנסיעה בכביש שממזרח למערב, הגיע לאמצע הכביש ומשם נכנס לנתיב ההאצה, ובו נסע עד סופו וביציאה ממנו התחכך רכבו של הנתבע ברכב התובעת , דופן ימין של רכב הנתבע עם דופן שמאל של רכב התובעת.

הנתבע אינו מכחיש כי אכן נסע ברחוב וינגייט, ולא יהושוע בן נון, שאכן מתחבר לרחוב אבא אבן מצפון, קרי משמאל לכיוון נסית עד התביעה , ואכן פנה שמאלה לרחוב אבא אבן, שם נסע עד התביעה, ואולם לא נוצר כל מגע בין שני כלי הרכב, ולא היתה כל תאונה .

הנתבע אף טען כי ככל הנראה עד התביעה ראה אדם עם מרצדס , וסבר יש כי לו כסף ולכן טפל עליו אירוע שלא היה מעורב בו על מנת להוציא ממנו כסף שלא מגיע לו. יש לדחות בשתי ידיים טענה כזו של הנתבע , שכן התובע איננו הבעלים של הרכב בו נהג אלא עובד שכיר אצל התובעת, ואין לו כל ענין כספי ברכב, ואינני יכול לתאר לי סיטואציה כזו אותה מתאר הנתבע נוכח יתר נסיבות התאונה והתנהלות הצדדים לאחר מכן כפי שיוסבר להלן.

הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית אם הוא גר בכתובת רחוב המעפילים 42 הרצליה, וזו הכתובת אותה רשם עד התביעה במקום אירוע התאונה של נהג הרכב המעורב, והנתבע הכחיש את הטענה . ואולם כתב התביעה נשלח אל הכתבות הנ"ל, הנתבע קיבל את כתב התביעה ואף הגיש הגנה . אם הנתבע לא היה גר באותה כתובת , כיצד קיבל לידו את כתב התביעה שנשלח לאותה כתובת?!!.

הנתבע נשאל ע"י בא כוח התובעת, אם החליף פרטים עם עד התביעה והוא הכחיש זאת בתוקף, יותר פעם אחת. ואולם עד התביעה הגיש נייר עליו רשומים פרטים של הרכב , של הנתבע ושל פוליסת הביטוח של הרכב, שלא יתכן כי ידע אותם אלא אם קיבל אותם מהנתבע עצמו במקום התאונה . ללמדך כי בניגוד להכחשתו של הנתבע הוא מסר את פרטיו במקום התאונה .

הנה למשל העובדה , כי הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח הראל. הפרט נרשם בנייר ת/2 אותו טוען עד התביעה כי רשם במקום התאונה . הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי רכבו אכן היה מבוטח בהראל. כמו כן הוגש מסמך מטעם חברת הביטוח הראל המאשר כי רכבו של הנתבע היה מבוטח באותה תקופה אצלם .

באותו מסמך מצוין כי תקופת הביטוח מ 1/1/06 ועד 31/12/06 .

העובדה כי הרכב מבוטח אצל הראל ותקופת הביטוח שלו, לא יכלו להגיע לידיעת עד התביעה בשום דרך שהיא אלא אם נמסרו לו ע"י הנתבע במקום התאונה במסגרת החלפת או קבלת פרטים .

באתו מסמך רשום כי רכבו של הנתבע הינו תוצרת מרצדס , שנת יצור 1999 . הנתבע נשאל לגבי שנת היצור של רכב, ואישר כי אכן הוא משנת יצור 1999 . פרט זה לא ניתן לדעת מהסתכלות חיצונית על הרכב, ( במיוחד שהנתבע מתפאר בו שהוא רכב כמו חדש ) אלא אם עד התביעה עיין במסמכי הרכב שהוצגו לו ע"י הנתבע במקום התאונה .

באותו מסמך מצוין מספר רישיון נהיגה של הנתבע,

וכן מצוין מספר טלפון . בא כוח התובעת שאל את הנתבע לגבי אותו מספר טלפון 09-9585805, וזה אישר כי המספר מוכר לו, אך בהמשך התכחש לו .

כל הפרטים האלה לא יכלו להגיע לידיעתו של עד התביעה אם לא היו נמסרים לו ע"י הנתבע .

על כן כאשר טען הנתבע כי לא החליף פרטים עם עד התביעה ולא מסר לו את פרטיו, הוא לא דיבר אמת.

הנתבע תיאר מסלול נסיעה שלו, לפיו הוא בא מכיוון צפון, משמאלו של עד התביעה ופנה שמלאה ברחוב אבא אבן, ולא משנה אם המדובר ברחוב יהושוע בן נון כגרסת עד התביעה או וינגייט כגרסת הנתבע, העיקר הוא שהוא פנה שמאלה, נכנס לחלק הכביש בו נסע עד התביעה , נכנס אל נתיב האצה, וממנו היה אמור לעבור בסיומו לנתיב השמאלי בו נסע עד התביעה .

כאשר נשאל לעניין זה , השיב הנתבע –בתהייה -כי מדוע לו לעד התביעה לנסוע בנתיב השמאלי כיוון נסיעתו , וכך הוא תוהה -

" מדוע הוא בא ביציאה שלי , יש שם עוד שלושה נתיבים , והוא אומר שיש שם תמרור, אין שם תמרור "